דיני משפחה
דיני משפחה
כל אדם בגיר מוגדר על פניו "כשיר משפטית", כלומר, ככזה שיכול לנהל הליכים משפטיים וניתן לנהלם גם נגדו. אלא שבפועל, לא כל אדם מעל גיל 18 באמת נמצא במצב נפשי או קוגניטיבי שמאפשר לו לנהל את ענייניו המשפטיים, הרפואיים והרכושיים.
בית המשפט הוא היחיד שרשאי לשלול כשרות משפטית. אדם כזה, שכשרותו נשללה, מוגדר כ"חסוי". על מנת שמישהו יוכל למלא את מקומו של החסוי בניהול ענייניו השונים, המשפטיים, הרכושיים והרפואיים, הוסמך בית המשפט לענייני משפחה למנות לו אפוטרופוס.
ישנם סוגים שונים של אפוטרופוסים: אפוטרופוס לגוף תפקידו להשגיח על בריאות החסוי ולקבל החלטות רפואיות הנוגעות לו. לעומתו, אפוטרופוס לרכוש אחראי לאחזקה, תפעול ושמירה על נכסי החסוי וכספיו. הוא זה ששולט בהוצאות החסוי ואף יכול להתקשר בעסקאות בשמו. ישנם מצבים בהם בית המשפט ממנה לחסוי שני אנשים שונים כאפוטרופוסים - האחד לגוף והשני לרכוש, וישנם מקרים שהוא ממנה כמה אפוטרופוסים מסוג אחד, שימלאו את התפקיד בצוותא.
ניתן למנות אפוטרופוס עבור מי שהוא אחד מאלה:
o מי שבית המשפט הכריז כי הוא פסול דין.
o קטין (מי שטרם מלאו לו 18) שהוריו נפטרו, הוכרזו כפסולי דין או שנקבע כי אינם מסוגלים למלא את חובותיהם כהורים. לפרטים נוספים ראו אפוטרופסות על ילדים.
o בוגר עם צרכים מיוחדים שאינו מסוגל לנהל את ענייניו. לפרטים נוספים.
o קשיש המגיע למצב שבו הוא אינו יכול לדאוג לעצמו או לקבל החלטות בעצמו.
o מאושפז בבית חולים, שנבדק ונמצא כי הוא אינו מסוגל להביע דעה לגבי ביצוע הליך רפואי עבורו.
ייפוי כוח מתמשך, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962
צוואות וירושות –
עריכת צוואות וטיפול בצווי קיום צוואה ובירושות ובעיזבונות:
מישל אפשטיין, עו"ד ונוטריון מתמחה בניסוח משפטי מקצועי ומדויק של צוואות ומתן שירותי עריכת צוואה מכל הסוגים (צוואות רגילות, הדדיות לבני זוג, מורכבות) ובשפות שונות, לרבות שירות נלווה של אישור צוואה בפני נוטריון, וכן בטיפול בענייני ירושה שונים, כגון: הגשת בקשות לצווי ירושה, בקשות לצווי קיום צוואה, טיפול בהתנגדויות, וכו', וכן בעיזבונות.
מהי צוואה?
איזה סוגי צוואות יש? מדוע כדאי לערוך צוואה? מה חשוב לדעת על עריכת צוואה? מהי צוואה משותפת ומהי צוואה הדדית בין בני זוג?
אין אדם יודע את גורלו. דרך-כלל במותו של אדם ההשלכות הכלכליות על יקיריו תהיינה גדולות. על-מנת שאדם יוכל בחייו לתכנן, מראש, באופן מסודר ותקף מבחינה חוקית, אותן ההשלכות - עליו לבצע עריכת צוואה.
ההוראות החוקיות הנוגעות לנושא הספציפי של עריכת צוואה, ובכל הדיסציפלינה המשפטית של צוואות וירושות, מוסדרות במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה – 1965
הצוואה האחרונה, מבחינה כרונולוגית, אשר תימצא לאחר מות המוריש, היא המחייבת (ולא נוסחים קודמים לה). בדרך-כלל, נהוג לרשום בצוואה במפורש, כי זו מבטלת את כל אלו שקדמו לה, אולם אין חובה לעשות כן, שכן החוק קובע, כי בכל מקרה של התנגשות ו/או סתירה בין ההוראות בין צוואות שונות, אזי עריכת צוואה חדשה אוטומטית מבטלת את כל קודמותיה (ככל שיש בהוראות הספציפיות שבצוואה המאוחרת בזמן לשנות ו/או לבטל את הוראות הצוואה הקודמת).
רק באמצעות עריכת צוואה, יוכל אדם לקבוע מה בדיוק יעשה ברכושו אם אינו מעוניין שרכושו יחולק לאחר מותו על-פי ההסדר הקבוע בחוק.
לתשומת לב, כי ביטוחים כעקרון, אינם נכללים במסגרת העיזבון - הם כלל אינם מהווים חלק מהרכוש המחולק בהתאם להוראות הצוואה, גם אם הדבר רשום בה אלא, הדבר נקבע בהתאם לזהות המוטב ו/או השארים המופיעים בכתב/טפסי הסכם הביטוח ולפיכך יש להיות ערים לנקודה חשובה זו, כאשר, במידת הצורך, יש לעדכן את המוטבים בפוליסות הרלבנטיות..
סוגי צוואות בישראל
המשפט הישראלי, על פי החוק, מכיר בארבעה סוגים של צוואות (לתשומת ליבך: יש הרואים את הסעיף המקנה זכויות בעיזבון ל"ידוע בציבור" - כסוג חמישי של עריכת צוואה, הקרוי "צוואה בחיים", משום מעשה של ציווי):
צוואה בפני רשות
זוהי אמירה בעל-פה בפני אדם מהאנשים המנויים בסעיף 22 לחוק ( שופט, רשם, נוטריון), לגביה נערך מסמך בכתב, ואותו שופט, רשם או, נוטריון מאשר, כי היא נערכה בפניו, אף היא מהווה צוואה חוקית.
עריכת צוואה בפני נוטריון, הקרויה גם צוואה נוטריונית, הינה פעולה של עשיית 'צוואה בפני רשות', כלומר, יש לה משנה תוקף משפטי, כאילו נחתמה בפני שופט, ולפיכך הינה מאוד מומלצת.
צוואה בכתב-יד
זהו מסמך הכתוב כולו בכתב-יד וחתום בידי המצווה, הכולל תאריך, אשר מורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו, מהווה צוואה חוקית.
צוואה מסוג זה היא מסמך שבדרך-כלל לא ייבדק על ידי עורך דין, וזאת עד לאחר מותו של המוריש, ולפיכך יתכנו בו שגיאות רבות, אשר עלולות להביא לפסילתו כצוואה, או להסדר חוקי שונה לחלוטין מזה שאליו התכוון המצווה. צוואה מסוג זה אינה מומלצת, אלא אם הנך בטוח לחלוטין, כי אתה מכיר היטב את הוראות החוק.
צוואה בעדים
זהו מסמך בכתב, הנושא תאריך וחתימת המוריש, כאשר בסופו באה חתימתם של שני עדים (כשירים), מהווה אף הוא צוואה חוקית. זהו הסוג הנפוץ ביותר של צוואה. סוג זה נערך לרוב במשרד עורכי דין.
צוואה בעל פה ('שכיב מרע')
מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, אל מול פני המוות (קרוי: 'שכיב מרע'), ומצווה (בעל-פה) בפני שני עדים, כאשר בסמוך לאחר-מכן אותם עדים ערכו מסמך, ואף הפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה, אף היא מהווה צוואה חוקית. במקרה זה פוקעת הצוואה כעבור חודש מהרגע בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.
צוואה הדדית (בני זוג)
לאחרונה, תוקן החוק והוכנס בו סעיף הנוגע לנושא של צוואה הדדית בין בני זוג.
'צוואה הדדית', יכולה להיות במסמך אחד עליו באה חתימת שני הצדדים, או בשני מסמכים נפרדים.
עריכת צוואה מסוג זה תבטיח את הצדדים מפני שינויים עתידיים, חד-צדדיים (בכפוף להוראות החוק).
עריכת הסכמי ממון בין בני זוג, הסכמי הורות והסכמי חיים משותפים
הסכם ממון הוא חוזה ייחודי, הנערך בכתב בין בני זוג (בין אם נשואים ובין אם לאו, לרבות בני זוג חד-מיניים), בו מוסדרים הדדית כל ענייני הממון והרכוש העתידיים, בהתאם לרצון והבחירה האישיים המוסכמים עליהם. – מעין "תעודת ביטוח".
הסכם ממון הוא חוזה משפטי הצופה פני עתיד ובעקרון אמורה להיות לו נפקות רק למקרה של פקיעת הקשר (חלילה), כלומר: פירוד, גירושין, או פטירת מי מבני הזוג.
כאשר בני זוג אינם עורכים ביניהם הסכם ממון, יחול לגביהם הסדר ברירת המחדל הקבוע בחוק יחסי ממון, לפיו כל הרכוש שייצבר על-ידם ו/או על-ידי מי מהם במהלך תקופת הנישואין ו/או הקשר הזוגי, יחשב כמהווה רכוש משותף, השייך באופן שווה לשניהם, לכל דבר ועניין, אשר הינו בר איזון לחלוקה בעת פקיעת הקשר (כאמור: פרידה, גירושין, או פטירה).
בעקרון, בישראל ישנם שלושה סוגים עיקריים של הסכמים:
• הסכם ממון לפני נישואין
• הסכם ממון במהלך נישואין
• הסכם ממון בין ידועים בציבור (הקרוי גם הסכם חיים משותפים); ולרבות הסכם בין זוגות חד-מיניים, הקרוי גם הסכם זוגיות
הסכם בין בני זוג נשואים, או בין זוגות העומדים להינשא, חייב להיעשות בכתב וחייב לקבל אישור של בית משפט, או של בית דין רבני.
הסכם הנעשה לפני הנישואין ניתן לאמת בפני נוטריון, ללא צורך בפנייה לערכאות שיפוטיות.
הסכמי ממון בין ידועים בציבור (הסכם חיים משותפים), וכן הסכמי ממון בין בני זוג חד-מיניים (הסכם זוגיות), אין חובה לאשר בבית המשפט. כלומר, מספיק לערוך הסכם ולחתום עליו כדי שהוא יהא תקף ומחייב מבחינה חוזית, לכל דבר ועניין. עם זאת, כיום, ניתן בישראל לאשר הסכמים כאלה גם בבית המשפט לענייני משפחה.
לגבי הסכמי ממון של זוגות נשואים ו/או העומדים להתחתן, אישור של ההסכם לא יינתן אלא רק לאחר שנוכח בית המשפט, או בית הדין, או הנוטריון, לפי העניין, כי בני-הזוג ערכו וחתמו על בהסכמה חופשית ובהבינם היטב את משמעותו ותוצאותיו.
-64x64-1920w.png)
יובהר כי האמור באתר הינו למידע כללי וראשוני בלבד ולא נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי. לכן, אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
-64x64-1920w.png){kind=logo}